מהן הסיבות הנפוצות לחורים ונקבוביות בשכבת פני השטח של לוחות טרצו?

התרחשות של חורים ונקבוביות בשכבת פני השטח של לוחות טרצו היא בעיית איכות נפוצה, הקשורה קשר הדוק לחומרים, טכנולוגיית בנייה, תחזוקה ועיבוד שלאחר-. להלן סיבות נפוצות וניתוח מפורט:

1, גורמים חומריים
בעיות איכות עם אגרגטים
גודל חלקיקים לא אחיד של אגרגט: אם ההבדל בגודל החלקיקים של אגרגט (כגון אבן כתוש, פתיתי זכוכית) גדול מדי, ייתכן שחלקיקים קטנים לא יתמלאו בחוזקה, וייתכנו פערים בין חלקיקים גדולים, וכתוצאה מכך שכבת פני השטח רופפת.
זיהומים באגרגטים: ערבוב אדמה, אבק או חומר אורגני לתוך אגרגטים יכול להפחית את חוזק ההתקשרות עם מלט וליצור נקודות תורפה.
יחס לא מתאים של אגרגטים: היחס בין מלט לאגרגטים אינו סביר (כגון מינון לא מספיק של מלט), וכתוצאה מכך כוח מליטה לא מספיק ולסדק קל או ניתוק שכבת פני השטח.
בעיות איכות המלט
חוזק מלט לא מספיק: שימוש במלט בדרגה- נמוכה או שפג תוקפו הוא בעל חוזק נמוך לאחר התקשות והוא נשחק או מתקלף בקלות.
תגובה ירודה בין מלט לאגרגטים: אגרגטים מסוימים (כגון אבן עם תכולת אלקליות גבוהה) עוברים תגובה אגרגטית אלקלית עם מלט, מה שיוצר מתח התפשטות, וכתוצאה מכך לסדקים או נקבוביות פני השטח.
נושא תוסף
שימוש לא נכון בתוספים, כגון מפחיתי מים, מעכבים וכו', במינון מופרז או לא מספיק, עלול להשפיע על תגובת הידרציה של המלט ולהוביל לירידה בדחיסות של שכבת פני השטח.
אי התאמה בין פיגמנטים למלט: בטרצו צבעוני התכונות הכימיות של פיגמנטים ומלט אינן תואמות, מה שעלול לגרום לצבע לא אחיד או לקילוף מקומי.

2, בעיות בתהליך הבנייה
טיפול לא נכון ברמת הבסיס
שכבת בסיס לא אחידה: שכבת בסיס לא אחידה עלולה להוביל לעובי לא אחיד של שכבת פני השטח, ואזורים דקים מועדים לסדקים או חורים.
שכבת בסיס לא נקייה: שאריות כתמי שמן, אבק צף או חומרים רופפים על שכבת הבסיס יפחיתו את ההידבקות בין שכבת השטח לשכבת הבסיס.
אי מריחת סוכן ממשק: אי שימוש בחומר ממשק או יישום לא אחיד, וכתוצאה מכך דלמינציה בין שכבת פני השטח לשכבת הבסיס.
בעיות ערבוב וסלילה
ערבוב לא אחיד: ערבוב לא מספיק של מלט, אגרגטים, מים ותוספים, וכתוצאה מכך פרופורציות לא אחידות של חומרים מקומיים והיווצרות אזורים חלשים.
עובי ריצוף לא אחיד: הפרש העובי של שכבת פני השטח גדול מדי, ואזורים דקים מועדים לבלאי או להיסדק.
רטט לא מספיק: אי שימוש בציוד רטט או זמן רטט לא מספיק מביא לדחיסת פני השטח נמוכה ונקבוביות גבוהה.
בעיות לחיצות וסיום
תזמון שגוי של קלנדר: קלנדר בטרם עת (המלט עדיין לא התקבע במלואו) עלול להוביל לרחף משטח צף מוגזם; אם הדחיסה מאוחרת מדי (המלט כבר התקבע), לא ניתן לדחוס אותו וייווצרו חורים.
בעיה בכלי קלנדר: שימוש בכלי קלנדר לא מתאימים (כגון לוחות ברזל כבדים מדי או קלים מדי), או שימוש בכיווני קלנדר לא אחידים, עלול לגרום למשטחים לא אחידים.
גימור לא הולם: אי תיקון מיידי של פגמים מקומיים (כגון בועות וסדקים) במהלך הגימור, וכתוצאה מכך נותרו נקבוביות.
3, בעיות תחזוקה והגנה
תחזוקה לא מספקת
זמן תחזוקה קצר: תגובת הידרציה של המלט לא הושלמה, חוזק שכבת פני השטח אינו מספיק, והוא נוטה להישחק או להיסדק.
סביבת תחזוקה לא נכונה: טמפרטורה נמוכה (מתחת ל-5 מעלות) או לחות לא מספקת עלולים לעכב את התקשות המלט ולהוביל לשכבת פני שטח רופפת.
הגנה לא מוגנת: במהלך תקופת התחזוקה, סרט פלסטיק או וילונות דשא אינם מכוסים, והמים מתאדים מהר מדי ויוצרים סדקי התכווצות.
שימוש מוקדם או לחץ כבד
שימוש לפני תום תקופת התחזוקה: חוזק פני השטח אינו עומד בדרישות התכנון ונפגע בקלות מכוחות חיצוניים.
ערימת חפצים כבדים או פגיעות: במהלך בנייה או שימוש מוקדם, ערימת חפצים כבדים או פגיעה מכנית עלולה לגרום לסדקים או לחורים בשכבת פני השטח.
4, בעיות לאחר עיבוד
השחזה והברקה לא נכונה
לחץ שחיקה מופרז: לחץ מוגזם במהלך שחיקה גסה עלול לפגוע במבנה פני השטח וליצור חורים.
בחירה לא נכונה של חומר ליטוש: שימוש בחומרי ליטוש לא תואמים או זמן ליטוש לא מספיק עלול לגרום לברק נמוך של פני השטח ולבלאי קל.
נקבוביות לא גמורות: לאחר השחזה, הנקבוביות לא מולאו בזמן בחומרים כגון שרף אפוקסי, וכתוצאה מכך נותרו פגמים.
ניקיון ותחזוקה לא מספיקים
קורוזיה אלקלית חומצית: חשיפה לטווח ארוך לחומרי ניקוי חומציים או אלקליים עלולה לשחית את שכבת פני השטח ולגרום להגדלת הנקבוביות.
שריטה של ​​חפצים קשים: ניקוי בכלים חדים או שריטה עם חפצים קשים עלולים לשרוט את פני השטח וליצור נקבוביות.

5, גורמים אחרים
פגם עיצובי
עובי שכבת משטח דקה: עובי עיצוב לא מספיק (כגון פחות מ-20 מ"מ) מקשה על עמידה בעומסי שימוש ונוטה להיסדק.
שיפוע ניקוז לא תקין: ניקוז לקוי עלול להוביל להצטברות מים, והשרייה לטווח ארוך עלולה להחליש את חוזק שכבת פני השטח.
גורמים סביבתיים
שינויי טמפרטורה: תנודות טמפרטורות תכופות (כגון הפרשי טמפרטורות גדולים בין יום ללילה) עלולות לגרום להתפשטות תרמית ולהתכווצות שכבת פני השטח, מה שיוביל להיווצרות סדקים.
התיישבות יסוד: התיישבות לא אחידה של התשתית עלולה להוביל לסדקים או חורים בשכבת פני השטח.
הצעות מניעה ותיקון
בצע אופטימיזציה של בחירת החומר: בחר אגרגטים בעלי גודל חלקיקים אחיד וללא זיהומים, בקרת דרגת מלט ומינון, והשתמש בתוספים באופן סביר.
תהליך בנייה קפדני: ודא ששכבת הבסיס שטוחה, נקייה, מעורבת באופן שווה, עובי הריצוף עקבי, והתזמון והכלים ללחיצה מתאימים.
חיזוק ניהול התחזוקה: זמן התחזוקה לא צריך להיות פחות מ-7 ימים, שמור על לחות הסביבה, והימנע משימוש מוקדם או לחץ כבד.

עיבוד פוסט-מפורט: מלא את הנקבוביות בזמן לאחר ההשחזה, בחר חומרי ליטוש תואמים ונקה ותחזק באופן קבוע.
רציונליזציה של התכנון: תכנן עובי מספיק בהתאם לתרחיש השימוש כדי להבטיח שיפוע ניקוז סביר.
באמצעות האמצעים הנ"ל, ניתן להפחית ביעילות את התרחשותם של חורים ונקבוביות בשכבת פני השטח של לוחות טרצו, ולשפר את האיכות והעמידות של הפרויקט.